כל שבת כשהיינו מתיישבים לסעודה משותפת, רגע אחרי שהנחתי את ידי על ראש הילדים ובירכתי אותם, היתה מתחילה המריבה.
תמיד אותה מריבה: סידור הישיבה.
לכל ילד יש דירוג שונה בנוגע למקום המועדף מסביב לשולחן, אך ישנה הסכמה לגבי 2 מקומות שהם בוודאות לא אטרקטיביים.
תמיד אותם הוויכוחים, המריבות והצעקות. זה פשוט הוציא את אשתי ואותי מדעתנו.
ניסינו לעשות סבבים ותורנויות, אבל מי מסוגל לזכור איפה ישב כל אחד בשבת הקודמת?
את הבעיה פתרה דווקא הבת הגדולה שלי. הרעיון שלה, לא רק שהיה פשוט ופתר את הבעיה לחלוטין, אלא אף הכניס לעניין שעשוע.
על המקרר שלנו יש מגנטים עם תמונות משמחות שונות בהן השתתפו בני המשפחה. בכל שבת לוקחת ביתי מגנטים עם תמונות של כל אחד מהילדים. היא מניחה את הממגנטים באופן אקראי על הצלחות כשהתמונה כלפי מטה. אז אנחנו הופכים אותם ויודעים איפה ישב כל ילד. תמו המריבות.
זה מחזיר אותי לכלל החשוב ביותר בכל משחק: בחירה.
בחירה לא תמיד חייבת להיות מושכלת. גם בחירה שמבוססת על מזל/גורל היא בחירה. כל עוד היא לא נעשית בהחלטה מלמעלה היא נותנת למשתתפים תחושה שהם שותפים.
סובלים ממריבות משפחתיות קטנוניות? רוצים לקרוא עוד רעיונות למשחקים שוברי מתח?
הנה עוד כמה רעיונות למשחקים נוספים:
הילדים רבים איפה ישב כל אחד באוטו? תנו להם משימה: כל אחד צריך לספור בצד שלו פריטים מסוימים. לדוגמא: עליהם לספור כמה מכוניות אדומות הם רואים במשך 10 דקות, כמה אנטנות של סלולר רואה כל אחד בצד שלו או כמה גוונים של פרחים ההם רואים בצד הדרך. המנצח הוא מי שהגיע למספר הגבוה ביותר. ומה יעשה האמצעי? האמצעי יכול לספור את הפריטים שמופיעים בשמשה הקדמית או פשוט להיות זה שמחליט אלו פריטים סופרים.
בבסיס המשחק הזה עומד עקרון אחד: לקחת פעולה שאינה משחק, ולהפוך אותה למשחק על ידי הוספת אתגר כמותי. פשוט הוספנו ממד של זמן וכמות והפעולה הפכה למשחק.
מקרה אחר. הילדים רבים באוטו: "אמא!! הוא לא משאיר לי מקום" "אבא, הוא לקח לי את הפלאפון!!!" מוציא אתכם מדעתכם? העסיקו אותם עם משחקים. למשל: כל ילד בתורו, צריך למצוא פריט מעניין כלשהו הנשקף מבעד לחלון. עליו לגלות את הפריט לשאר יושבי האוטו באמצעות רמזים, כגון: שם הפריט בסיכול אותיות, הצבע של הפריט או שיר שמתקשר לפריט. שאר הנוסעים צריכים לנחש מה הפריט. מי שמנחש ראשון זוכה בנקודה, והתור עובר אליו.
הילדים רבים על הפרוסה האחרונה של הגבינה הצהובה במקרר. אתם מרגישים שאין לכם סיכוי להביא אותם לכדי הסכמה מי יזכה בפרוסה הזו. השאירו את הגורל בידיהם, באמצעות משחק. תנו להם משימה שמי שינצח בה יזכה בפרוסת הגבנ"צ. לדוגמא: מי שימצא את הרעיון לשימוש הכי מופרך בפרוסת הגבינה יזכה להשתמש בה בשימוש הכי בנאלי: טוסט. או מי שיצליח להגיד הכי הרבה פעמים "גבינה צהובה" בלי לנשום, יזכה בה, וכן הלאה.
לסיכום, "ילדים זה שמחה", אבל לפעמים צריך לעזור להם להוציא אותה אל הפועל.